לזכרם

לב אגמון (יגמן), חברנו למאבק לעלייה בברה״מ, שותפנו וחברנו למחנה העבודה הסובייטי, הלך לעולם טוב יותר לאחר מאבק במחלה קשה.

כשאנו נפרדים ממנו, הבה נזכור את חייו – אותם חי במלואם.

לב נולד בלנינגרד, בשנת 1940. מילדותו חש תחושת שייכות מוחלטת לעם היהודי, והיה מגיב בחריפות לכל ביטוי של עוינות כלפי יהודים. התעניינותו במסורת ובתרבות היהודית הובילה אותו ללמוד יידיש, בה שלט היטב. עם השנים, התבררה לו חוסר התוחלת בניסיון לשקם את החיים היהודיים שם, בברה״מ, ומטרתו הפכה להיות עלייה לישראל.

לב היה אחד הראשונים שהצטרפו לארגון הציוני הבלתי לגלי בלנינגרד (תחילת 1967). עוד קודם לכן, הוא ארגן באופן עצמאי בדירתו סמינר קטן בנושאים יהודיים, שהפך לראשיתה של רשת אולפנים עתידית בה נלמדו עברית והיסטוריה יהודית. לב היה מורה לעברית באחד מהם. הוא הפיץ באופן פעיל את ההוצאה לאור העצמית היהודית המחתרתית, תמך ברעיון של ציון חגים יהודיים וישראליים, והציג לציבור שקופיות של נופי ישראל.

לב, שהיה עדין נפש ובעל אופי נח כלפי חבריו, היה חבר נאמן שתמיד דבק בעקרונותיו בבהירות ונחישות.

בנובמבר 1969 הגישו הוא ומשפחתו בקשה רשמית לעלות לישראל, אך היא נדחתה עד מהרה. הוא חתם והפיץ מכתבי מחאה והזדהות עם ישראל

ב־15 ביוני 1970 הוא נעצר בידי הקג״ב, לאחר תשעה חודשי חקירה בקשר לתיק הארגון הציוני בלנינגרד, נתפס כ־״פושע מסוכן במיוחד״ ונידון בידי בית המשפט בלנינגרד בהתאם לסעיף 70 לחוק הפלילי הסובייטי (״תעמולה אנטי־סובייטית״) לחמש שנים במחנה מאובטח ביותר. גזר דין זה שלל כל צורה של שחרור מוקדם, וכלל עבודת כפייה והגבלות מחמירות על מזון, ביקורים והתכתבות. בארץ הוא הוכר כאסיר ציון. הוא ריצה את עונשו במחנות במורדוביה ובאורל. שוחרר בתום ריצוי העונש את במלואו והועבר למעקב משטרתי בעיר לוגה (״הקילומטר המאה ואחד״ הידוע לשמצה). הוא חידש מיד את בקשתו לעלות לישראל, שם כבר התגוררה משפחתו, וקיבל אישור תוך זמן קצר. לאחר עלייתו ארצה התיישב בחיפה, ולמרות הפסקה ארוכה, חזר לעבוד בתחום התמחותו. בוגר המכון לבניית ספינות בלנינגרד (תחנות כוח), הוא קיבל משרה כמהנדס בחברת אנרגיה גדולה, ובסופו של דבר פתח חברת הנדסה משלו העוסקת בתכנון ובניית מתקני דלק ואנרגיה. הוא עבד במשך שנים רבות, עד לפרישתו לגמלאות, ואף לאחר מכן.

אב לשלושה. תנחומינו לאלמנתו, ילדיו ונכדיו.

יהי זכרו של לב אגמון ברוך!

דוד מעיין - צ'רנוגלז
ד"ר אנטולי גולדפלד
הרב יוסף מנדלביץ'