לזכרם

מיכאל בייזר

ב-18 באוקטובר 2023 נפטר בחיפה אבא יעקובלביץ' טרטוטה, אחד מראשי התנועה של יהודי ברית המועצות למען חופש העלייה לישראל, המייסד והמנהל הקבוע של אגודת "נזכור ונשמור".

אבא טרטוטה נולד ב-6 בספטמבר 1935 בלנינגרד למשפחה יהודית מאוקראינה, לאביו יעקב טרטוטה ולאמו פניה לבית אפשטיין. בשנים 1944-1941 אבא ומשפחתו פונו לאורל. לאחר שחזר ללנינגרד בשנת 1944, הוא ספג ללא הרף מכות והעלבות בבית הספר, כיהודי היחיד בכיתה.

בשנת 1958 טרטוטה סיים את לימודיו בפקולטה למתמטיקה ומכניקה של האוניברסיטה הממלכתית של לנינגרד עם תואר שני ברדיו-אסטרונומיה, אבל כיהודי הוא לא התקבל לעבוד במצפה הכוכבים בפולקובו, שם כתב את עבודת המחקר שלו. עד 1964 טרטוטה עבד כמהנדס מתמטי בשני מכוני מחקר ביטחוניים.

ב-1960 טרטוטה נישא לאידה לבית אבידון. משנת 1964 עד 1972 הוא עבד כמהנדס מוביל במכון המחקר של איחוד כלל ארצי לרדיו-אלקטרוניקה ובשנת 1972 סיים את עבודת הדוקטורט שלו על תורת המהימנות, אך לא הגן עליה אלא התפטר בשל כוונתו לעלות לישראל. בשנת 1973 טרטוטה, אשתו ובנו הגישו מסמכים לעזוב את ברית המועצות, אך סורבו "בשל סודיות".

משנת 1973 טרטוטה עבד כנהג משאית, מ-1974 עד 1977 כמכונאי מעליות, לאחר מכן (פיקטיבית) כמזכירו של פרופסור למתמטיקה אברם כגן. בין 1981 ל-1987 הוא עבד כמפעיל דודי גז בבית מרחץ ציבורי בכיכר מוז'סטבה, מקום עבודה שהפך לימים למעין מועדון למסורבי העלייה.

בתקופת "הסירוב" הארוכה טרטוטה לימד עברית וארגן אולפנים חדשים ללימוד עברית, רבים מתלמידיו הפכו לאחר מכן למורים לעברית בעצמם. הוא השתתף בסמינרים מחתרתיים למדעים ומשפטים, שהתקיימו בדירתו. במהלך השנים הוא נתן חסות לאסיריי ציון מארק דימשיץ, בוריס קלנדרב ורואלד זליצ'ונוק, וביקר אותם במקומות מעצרם.

הוא השתתף בהפגנות של מסורבי העלייה בחדר קבלת הפנים של נשיאות הסובייט העליון של ברית המועצות במוסקבה ב-24/12/1974, בכניסה למקום-מושבו של הוועד המפלגה האזורי של לנינגרד (סמולני) ב-23/03/1987, בכיכר דיקטטורה פרולטרית ב- 23/04/1987, ומול בניין מועצת העיר לנינגרד ב- 06/10/1987.

טרטוטה היה קשור בקשר הדוק עם ארגונים שפעלו במערב להגנה על יהודי ברית המועצות, קיבל את שליחיהם בדירת שני החדרים שלו בשדרות קוסמונבטוב. הוא ניהל התכתבות ענפה ושיחות טלפון נרחבות עם פעילים - ובמיוחד עם לין סינגר, יו"ר ועדת לונג איילנד של הועידות המאוחדות למען יהודי בריה"מ (The Union of Councils for Soviet Jewry ).

אבא טרטוטה נפגש עם דיפלומטים ודמויות פוליטיות אמריקאיות, למשל עם סגן הקונסול האמריקני בלנינגרד דניאל גרוסמן וחבר הקונגרס צ'רלס וניק, והעביר עצומות רבות של מסורבי עלייה למערב. טרטוטה גם חילק מתנות וכסף שנשלחו על-ידי חברים מהמערב בקרב "סירובניקים" נזקקים.

טרטוטה ארגן והוביל באופן פעיל את חיי התרבות הלא רשמיים של קהילת המסורבים, ובפרט הוא פיקח על העתקה והפצה של סמיזדאט (ספרות בהוצאה עצתמית מחתרתית). תחת הובלתו הופצו ספרי לימוד עבריים, ספרות ישראלית ברוסית, ומאז 1985, גם "האלמנך היהודי של לנינגרד". בהמשך טרטוטה ארגן ספרייה מחתרתית של ספרים וכתבי עת יהודיים.

בשל פעילותו נרדף טרטוטה על ידי השלטונות הסובייטיים. הוא פוטר מעבודתו, הטלפון בביתו נותק שלוש פעמים, הוא זומן לחקירה בפרקליטות, קציני קג"ב ניהלו איתו שוב ושוב "שיחות" מאיימות, הוא הושמץ שוב ושוב בעיתונות, ובאפריל 1980 ערכו חיפוש בדירתו. הקג"ב אף מנע מבנו של טרטוטה קבלה לאוניברסיטה, והוא נאלץ לשרת בגדוד בנייה בצבא הסובייטי.

לאחר עלייתם ארצה, אידה ואבא טרטוטה התיישבו בחיפה. בשנים 2000-1988 אבא עבד כמהנדס מחקר במחלקה לחקר החלל בטכניון, ולאחר מכן כמורה למתמטיקה בבית ספר תיכון. אידה עבדה כמורה לשפה האנגלית ומתורגמנית. בנם מיכאל – אמן ומעצב – חי בניו יורק.

בשנת 2002 טרטוטה הקים יחד עם קבוצת "סירובניקים" לשעבר את עמותת "נזכור ונשמור", לאיסוף ושימור מסמכים של התנועה הלאומית היהודית בברית המועצות, וכיהן עד סוף חייו כמנכ"ל העמותה.

אחד ההישגים החשובים של העמותה היה ארגון תערוכה "התנועה הלאומית היהודית בברית המועצות" במוזיאון התפוצות (תל אביב, כיום מוזיאון "אנו") – תארוכה שמשכה מבקרים רבים בשנים 2008-2007. בנוסף, אבא ואידה טרטוטה כתבו והוציאו לאור ספר זיכרונות יקר ערך ברוסית, אנגלית ועברית: "זיכרונות לא עצובים מהעבר הרחוק"- זיכרונות על המשפחה, החיים בלנינגרד והמאבק לעלייה ארצה.

מי שהתמזל מזלם להכיר מקרוב את אבו טרטוטה יזכרו אותו לעד כבעל ברית אינטליגנטי ובעל עמוד שדרה חזק וכחבר אמין, איש מקסים עם חוש הומור עדין.

(תרגום: ליזה וסרמן-סלוצקי)